top of page

LUCKIEST GIRL ALIVE

אני ותומר התיישבנו מוצ"ש (לפני שלושה חודשים בערך) לראות סרט, נטפליקס אנד צ'יל בייבי! מילה קוניס, סרט חדש, LUCKIEST GIRL ALIVE, יש! קומדיה רומנטית חדשה.

וכך איכשהו פתאום! אני מוצאת את עצמי אל מול מה שכולם מתארים "רגשות שלא נעימים לי". בואו נגיד שאצלי, זה היה יותר כמו, תחושות של טראומה, זכרונות, כאבי בטן, נשימות, בכי - משאית שדרסה אותי, ובכלל חשבתי שהולך להיות קומדיה רומנטית לפנתאון. בואו נגיד שאם היינו רואים את הסרט הזה (והיו כדומיו בשנים קודמות כמובן) לפני שנה, הסיכוי שהייתי אומרת לתומר, עזוב, עצור את הסרט, אני לא רוצה לראות אותו - היו גבוהים. משהו בתומר, משרה אצלי את היכולת להתפרק, להיות פגיעה, ושלא תבינו לא נכון, גם אצלו וגם אצלי היכולות האלו חדשות (אני מולו, ואני מולי).

אבל מה קורה בזמן שאת חשה, אשכרה פיזית חשה (לא מרגישה!! - חשה!). כלומר הנשימות שלך מתקצרות, כולך מכווצת, דמעות לא נשלטות, ואת שוהה, את שם, את רואה משהו, ואת אומרת - ככה הרגשתי. ככה לי קרה, ואת שוהה. וזה קשה. ותומר כל שנייה שואל אם אני בסדר, ואם להפסיק את הסרט, ואני אומרת לו בקול גאה, רועד, פגיע, "אני צריכה לשהות" אני צריכה שזה יעבור! לקח לי עוד כמה ימים של הלם, הלם אמיתי, להבין שעבר עלי אוטובוס ישן, אבל שמשהו קרה. השתחרר, לא הבנתי עדיין בדיוק מה. וכך יצא שמממש פלטתי החוצה, בקושי, ואומץ באמצע שיעור מאמנים, שהסרט הזה - זעזע את עולמי, שהתשחרר שם רגש, שהיום אני יודעת מה הוא. השתחרר שם בושה, כאב, עצב, אכזבה, כעססססססססססססס. מי ידע שכל מה שהייתי צריכה זה לשהות, איפה שהכי לא נעים לי היה לשהות. כי מי רוצה לזכור כזה דבר נוראי?

שהיתי, שיתפתי, ובעקבותיי, הגיעו כמה חברות לספסל הלימודים לשתף אותי, ולשהות ברגשות שלא נעימים להן, אבל איתי! היום (ה7.2.2023) אין לי קול, פיזית אין לי קול. אני כבר הרבה זמן, ובדפיקות לב עצומות רוצה לכתוב את הפוסט הזה. ואני מניחה שאין לי קול, כי יש לי כבר הרבה זמן להגיד משהו, והנה הוא יוצא! ואני באמת ברת מזל עצומה - שיש לי היום את הכלים ואת עצמי ואת הבן זוג שאפשר שנייה להישען עליו, ולהתמודד!



0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

S.W.O.T

Comments


bottom of page