top of page

לקח לי זמן להבין שאני מיוחדת, תבינו!

כשחזרתי מניו יורק כילדה, הייתי כבר אמריקאית.

אך לפני שטסתי - גיל 7, כל שיר של נוער שוליים, חוה אלברשטיין, שלום חנוך, הייתי יודעת את מילותיו ושרה!

היחיד שאבא שלי היה שומע באדיקות בעברית ובאוטו, היה שלמה ארצי.

ובעת הטמעתנו באמריקה, ובכלל כנראה אהבתה של אמא שלי למוסיקה מכל סוגיה, שמענו הכל בבית.

היא הייתה מקבלת במנוי חודשי 5 דיסקים כל חודש, ועליהם היינו רצים, THE CARPENTERS, MADONNA, NAT KING COLE, BARBRA STREISAND, ARETHA FRANKLIN ועוד ועוד ועוד - כל חודש 5 אמנים חדשים.

אבל לא בעברית, ואחרי שאבי נפטר, גם את שלמה ארצי לא ממש שמענו - אפשר להבין למה לא.

עם חזרתנו לארץ כבר לא הייתי ישראלית, אבל גם עוד שנייה כבר לא אמריקאית. ואולי בעצם, כבר הייתי שניהם.

לקח לי זמן להיות שניהם, אבל זה קרה.

ידעתי לרוץ על שתי העולמות, כי ידעתי את שניהם, וזה מיוחד.

לקח לי זמן להבין שזה מיוחד.

הייתי עוד דתייה, ואז פתאום כבר לא הייתי דתייה גם.

ידעתי לרוץ על שתי העולמות, כי ידעתי את שניהם, וזה מיוחד.

לקח לי זמן להבין שזה מיוחד.

לקח לי זמן לשמוע שוב מוזיקה ישראלית / בעברית לא יודעת למה.

עד שמצאתי (התאהבתי בו) בכיתה ט'.

אביתר בנאי, יש לו מילים שכנראה יודעות גם הן בין עולמות.

מנגינה של גל שקט של רגש מתפקע.

היה בו מידע וערך - העייפות שתחלוף האור שיעלה.

שידעתי בגיל 14, שיש לי סיכוי להינצל מכל הרגשות האלו שלי - אני חושבת.

בלי שידעתי גם את אהבתי הגדולה למילותיו שהיו לצערי נוגעות מידי לגילי הצעיר, וההבנה שלי אותם, הייתי מאוד מיוחדת.

לקח לי זמן להבין שאני מיוחדת, תבינו!

לקח לי הרבה זמן.

מקווה תמיד בשביל האחר, שייקח לו קצת פחות זמן ממני.

So if no one told you today - YOU ARE SPECIAL, SO VERY SPECIAL!

צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

S.W.O.T

Comments


bottom of page